הוא חביב על טבעונים וצמחונים כמקור לסידן וחלבון, אבל מוכר גם לאוכלי בשר, במיוחד אלו שמבקרים במסעדות אסיאתיות.

ובכל זאת, יצא לטופו שם רע. אולי זה הגוון האפור שלו, אולי המרקם המשפיע על הטעם - או הטענות לגבי ההורמונים. 

כאן תקבלו את תשעת המיתוסים לגבי הטופו שאולי ישנו את דעתכם לגביו.

 

1. טופו ממש בריא:

נכון. מחקרים מראים שאכילת סויה מסייעת בהורדת לחץ דם, כולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול ה"רע") ובמניעת רמות סוכר גבוהות בגוף שיכולות לגרום לסוכרת. בטופו  אין כולסטרול ושומן רווי, אבל כן יש שומן בלתי רווי (אומגה 3) וכבונוס הוא לא מכיל הרבה מלח.

2. טופו עושה טוב לעצמות:

נכון. הרבה מחקרים על אוכלוסיות אסייתיות, שרגילות לצרוך סויה בצורה מסורתית - כמו טופו, טמפה ופולי סויה מבושלים, הראו קשר חיובי בין אכילת סויה ובריאות עצם טובה יותר.

המחקרים בארצות המערב הראו תוצאות פחות חד משמעיות. אחת הסיבות קשורה כנראה לכך שבארצות המערב על פי רוב משתמשים במוצרים תעשייתיים ומעובדים יותר - שמכילים למשל יותר מלח, שצריכה גבוהה שלו גורמת לפגיעה בעצם.

3. טופו מתקלקל מהר:

לא נכון. טופו יכול להישמר בקירור כשבוע וחצי לאחר פתיחת העטיפה, כשהוא מושרה במים. כל מה שצריך זה להחליף את מי ההשריה כל יומיים.

4. טופו הוא תעשייתי ומלא רכיבים לא בריאים:

לא נכון. טופו גולמי לא נחשב למזון מעובד. תהליך הייצור של הטופו הוא פשוט יחסית (בקיצור נמרץ: משרים, טוחנים ואז מוסיפים אצה או מלח שיוצר הקרשה).

אם אתם לא בטוחים ורוצים לדעת אם המזון שבחרתם מעובד - הסתכלו ברשימת הרכיבים (זו שכתובה בקטן קטן מאחורה): ככל שהיא קצרה יותר, כך המזון מעובד פחות.

הרשימה של הטופו הגולמי האיכותי כוללת סויה, מים ואצה - בניגוד למעדני סויה ותחליפי בשר מוכנים מהצומח, שמכילים מספר גדול של תוספי מזון ורכיבים שונים ומשונים.

5. טופו עשוי מסויה שעברה הנדסה גנטית:

נכון חלקית. חלק מהסויה בארץ מקורה בהנדסה גנטית, שיש הטוענים שאינה מומלצת. לאלו מכם שלא רוצים בסויה מהונדסת - הנה עוד סיבה טובה לקרוא את התוויות. סויה שאינה ממקור מהונדס תצוין על העטיפה.

6. אכילת טופו וסויה גורמת לסרטן:

לא נכון. האגודה האמריקאית למניעת סרטן (ACS) מתייחסת לסויה ומוצרי סויה מסורתיים (טופו, טמפה ועוד) דווקא כאל גורם מגן אפשרי מהתפתחות סרטן חזה, סרטן רחם ופרוסטטה.

סויה וטופו מכילים איזופלבונואידים, עם פעילות אסטרוגנית חלשה, שיכולה להוות גורם מגן מפני סרטן. בנוסף, בזכות הרכבו התזונתי של הטופו, ניתן להשתמש בו כתחליף לבשר אדום, המקושר להעלאת הסיכון לסרטן.

7. צריכת טופו וסויה אינה פוגעת בבלוטת התריס:

נכון חלקית. צריכת סויה אפשרית ומומלצת לאנשים בריאים וגם במקרה של תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם).

מי שכן צריך לשים לב: בעלי תת פעילות של בלוטת התריס שחסר להם יוד. כלומר, חוסר ביוד בשילוב של תת פעילות הבלוטה יכול לפגוע בה. הפתרון כאן הוא לדאוג לאספקת יוד נאותה, וכמובן, לעקוב אחרי תפקוד הבלוטה, מעקב שבכל מקרה כדאי לקיים במצב בריאותי כזה.

מי נמצא בסיכון לחוסר ביוד? במים מותפלים כמות היוד נמוכה משמעותית. מכיוון שבארץ חלק ממי השתייה מותפלים, למשל באילת ובאשקלון, חשיבות המעקב גבוהה.

בנוסף, נשים בהריון ומניקות זקוקות לכמויות גדולות יותר של יוד בגופן, וגם צמחונים וטבעונים שלא אוכלים אצות. אם חסר יוד אפשר לקנות מלח שמועשר ביוד, או להשתמש במולטי ויטמין שכולל יוד - כגון אלו הייעודיים לנשים בהריון.

8. טופו מסוכן לתינוקות ופעוטות:

לא נכון. לפי הנחיות איגוד רופאי הילדים בישראל מ־2013: החל מגיל חצי שנה עם החשיפה למזונות מוצקים, אפשר לתת גם טופו טחון ומוצרי סויה כחלק מתזונה מגוונת. בילדים טבעונים חשוב לוודא שלא חסר יוד. הטופו שעשיר בחלבונים יהווה תחליף מוצלח לבשר ומוצרי חלב גם אצל ילדים.

9. טופו מסוכן לנשים:

לא נכון. אבל... הגענו לנושא קצת יותר מורכב. בסויה יש חומרים פיטו-אסטרוגניים. הם נקראים ככה כי הם דומים במבנה שלהם להורמון האנושי אסטרוגן. הפיטואסטרוגנים שבסויה נחשבו בעבר לבעלי השפעה גדולה על המערכת ההורמונאלית.

אבל! סקירת מאמרים גדולה מ־2013 שכללה 127 טקסטים חוזרת ומחזקת את המסקנה שההשפעה של פיטואסטרוגנים אלו חלשה - ואין לה השפעה מובהקת על אזורים שבהם לאסטרוגן יש השפעה.

ובכל זאת, בגלל שלאורך השנים היו עדויות אחרות, שכן אבחנו קשר חיובי בין צריכת סויה לשינויים במערכת ההורמונאלית, מומלץ לאכול מאכלי סויה בכמויות מתונות.

החוקרים בסקירה המליצו לאכול עד שלוש מנות ביום כחלק מצריכה מגוונת של מאכלים ולא כמקור הזנה בלעדי. כמו כל מאכל - גם מהסויה כדאי לאכול במידה.

 

 

​

יוגב מרכנתי.

קטלבלס ראשון לציון


בעל חברת Y-SPORT סטודיו לאימונים אישיים.

www.y-sport.co.il

 

15/6/2015